שחזור ע"י רקמות הבטן –
שומן הבטן התחתונה מהווה תחליף אידיאלי לרקמת השד שנכרתה. אי לכך, נחשב השחזור ע"י מתלים מרקמת הבטן התחתונה לסטנדרט מולו נמדדים שאר השחזורים. קיימות מספר שיטות בעזרתן ניתן להעביר בבטחה רקמה זאת לאזור בית החזה לצורך שחזור השד. מתלה ה TRAM שתואר בשנות ה 80' נעזר בשריר דופן הבטן כאמצעי לשימור אספקת הדם לשומן ועור הבטן התחתונה המועברים כמתלה לבית החזה. ניתוח זה מחייב "הקרבה" של כל או מרבית שריר הרקטוס אבדומיניס ומכך נובעת חולשתו. יש צורך בהנחת רשת מלאכותית על מנת לשמר את חוזק דופן הבטן. מסיבה זאת ואחרות פותחו שיטות מתקדמות יותר להעברת אותה רקמה של דופן הבטן התחתונה ללא פגיעה או עם פגיעה מינימלית בשריר חשוב זה של דופן הבטן.
התפתחות המיקרוכירורגיה ותיאור כלי דם פרפורנטים זעירים בשנות ה 90' אפשרה חיבור (השקה) של כלי דם ועצבים זעירים תחת הגדלת מיקרוסקופ. טכניקת המיקרוכירורגיה איפשרה העברה של אותה רקמה מדופן הבטן התחתונה תוך הגברת האמינות של אספקת הדם לרקמה (Free TRAM) ופגיעה פחותה יותר באופן משמעותי בחולשת דופן הבטן (Muscle sparing free Tram).
מתלה ה DIEP הנו מתלה חופשי מדופן המבוסס על פרפורנטים של כלי הדם האפיגסטרים העמוקים התחתונים. מתלה זה משמר את רוב רובו של שריר הרקטוס אבדומיניס תוך שימור אספקת דם טובה למתלה המועבר לבית החזה. כאשר מעברים את מתלה ה DIEP ( מכיל את השומן ועור הבטן התחתונה) מבוצעת השקה של כלי המתלה ל עורק ווריד ה Internal Mammary . ניתן גם להשיק את כלי הדם של המתלה לכלי הדם של ה Thoracodorsal pedicle.
מתלה ה SIEA הנו מתלה חופשי נוסף מדופן המבוסס על כלי הדם האפיגסטרים השטחיים התחתונים. יחודיות מתלה זה בכך שהוא אינו פוגע כלל בפסציה או בשריר הרקטוס אבדומיניס. אולם, רק בכ 20% ומטה מהמקרים ניתן לזהות כלים אלו בגודל המאפשר העברה בטוחה (ללא איבוד המתלה) של הרקמה לצורך שיחזור השד.
